חצר העיר: משטח פרטי למרחב משותף, טירה

העיר טירה, אחת מערי המשולש, מתאפיינת בהיסטוריה עשירה לצד אתגרים עכשוויים במרחב הציבורי. לאורך השנים, בהיעדר תכנון מוסדר, התפתחו במרחב העירוני מצבים בהם שטחים פרטיים או לא מנוצלים הפכו בפועל למרחבים ציבוריים. התושבים עושים שימוש בכבישים, בחצרות ובאזורים נטושים כמקומות מפגש, משחק ופעילות חברתית, מה שיוצר קונפליקטים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ופוגע באיכות החיים.

הניתוח העירוני התמקד בהיבטים מגוונים: כלכלה, תחבורה, טבע, חקלאות, ארכאולוגיה, דיור ופעילות חברתית. נמצא כי לעיר אין כמעט פארקים או שצ"פים מתוכננים; מתקני משחקים מועטים ובלויים; והעדר שטחים ייעודיים מביא לכך שילדים משחקים בכבישים, מבוגרים מתקשים בנגישות וחניה, וזוגות צעירים מתמודדים עם מצוקת דיור חריפה. לצד זאת, קיימים נכסים משמעותיים – שטחים חקלאיים, ערוצי נחל, מבנים היסטוריים ומוקדי קהילה פעילים כמו מסגדים ושוק השבת.

חזון הפרויקט שואף ליצור מרחב ציבורי ברור ומוסדר, המותאם לצרכי האוכלוסייה השונים בעיר. הגישה מתייחסת הן לעבר החקלאי והקהילתי של טירה והן לצרכים העכשוויים, תוך דגש על שימור הקיים, חיזוק הפעילות החברתית והקמת רשת ירוקה המחברת בין חלקי העיר.

הקונספט מציע הקמת שני פארקים ליניאריים בקצוות העיר: פארק טבעי בסמוך לנחל ולשטחים חקלאיים, המיועד בעיקר למשפחות צעירות ותושבים חדשים; ופארק אורבני, ליד בתי ספר, הכולל מתקני משחק וערוגות עצים ניידות. בנוסף, מוצעת תוכנית אסטרטגית המחברת בין מוקדים קיימים – מוסדות חינוך, שכונות מגורים, מרכז העיר – באמצעות שבילי אופניים, מדרכות נגישות, מקומות ישיבה ושדרות עצים.

באמצעות שילוב בין תכנון מודרני לערכים מקומיים, הפרויקט מבקש להפוך את טירה לעיר עם מרחב ציבורי נגיש, מגוון ופעיל, התורם לחוסן הקהילתי ולאיכות החיים של כלל תושביה.