בין מצוק לתקווה

בין מצוק לתקווה | יצירת מרחב ריפוי מפוסט-טראומה בדרום ים המלח, המחבר בין שיקום אישי לשיקום סביבתי

הפרעה פוסט-טראומתית היא אחת התופעות המשמעותיות ביותר בעשורים האחרונים, עם הערכות המדברות על כחצי מיליון ישראלים הנמצאים בסיכון לפתח את ההפרעה בעקבות אירועים מלחמתיים ואישיים. מדובר במשבר עמוק הדורש חשיבה מחודשת על גבולות הטיפול המסורתי והרחבתו אל תחומים נוספים שיכולים לסייע בתהליכי ריפוי. אדריכלות הנוף ממלאת תפקיד חשוב במענה לאתגרים לאומיים כאלה, ומשמשת גשר אינטגרטיבי בין האדם למרחב. מחקרים מראים כי המרחב על כלל מאפייניו יכול לשמש כלי רב-עוצמה להקלה בתסמיני טראומה ולחיזוק תהליכי שיקום אישיים וקבוצתיים. שילוב בין שיקום סביבתי לבין שיקום נפשי אינו רק אפשרי, אלא גם מהותי בתהליכים טיפוליים.
הפרויקט מציע כפר שיקומי הוליסטי-מרכזי במרחב מלחת סדום, איזור מופר הדורש שיקום והתחדשות, אך בעל מרחבים מגוונים בעלי אופי טיפולי. הכפר יתייחס לשכבות הפיזיות והתחושתיות, ויתבסס על עקרונות של אדפטיביות וחיבור עמוק למקום ולמרכיביו החומריים. כמרכיב עיצובי-ערכי מרכזי, ייעשה שימוש בחומריות ייחודית ומקומית: מבני הכפר והאלמנטים הנופיים ייבנו ממלח, משאב טבעי עודף, בטכנולוגיות המאפשרות עיבוד, יצירה ובנייה ממנו. כך יהפוך המלח מסמל של הרס למרכיב מרפא. אסטרטגיית התכנון תתמקד באפיון מרכיבים מרחביים שהוכחו כתורמים לתהליכי ריפוי מפוסט-טראומה, כגון נגישות למקורות מים ונוף פתוח, לצד אזורים סגורים ואינטימיים, ותקשור ביניהם במסלולים מתוכננים. מסלולים אלה יציעו מגוון סיטואציות מרחביות שיתנו מענה לצרכיהם הטיפוליים של האוכלוסיות השונות. בנוסף, הפרוייקט יציע מדיניות שיקום סביבתית לבריכות הדרומיות שתכלול צעדים לחיזוק הפיקוח התעשייתי, חיבור התיירות לנוף ושימור מערכות אקולוגיות רגישות.
שיקום המרחב הטבעי, בד בבד עם שיקום המטופלים, יצור מערכת יחסים חדשה בין האדם לטבע, שתשמש כבסיס לריפוי אישי וחברתי ותהפוך את ים המלח למוקד ייחודי חדש של ריפוי ושיקום.