אדריכלות דיאלקטית – אדריכלות פואטית

מה מניע את מכונת התשוקה שלך?

ההתמורות הצפויות בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית מרחיקות לכת וישפיעו על מנעד רחב של דיסציפלינות ומישורים בחיינו. יכולתם של מחשבים לעבד את השפה המדוברת יצר דמוקרטיזציה טכנולוגית; יותר ויותר כלים משמשים כיום דיסציפלינות רבות; ומאפשרים תפוקה רבה יותר בזמן מועט יותר. טכנולוגיה זו צפויה לצמצם את הצורך באלפי ידיים עובדות, למעט עיניים המפקחות על מכונות. כבר היום, חברות בתחום מציעות את שירותי הבינה המלאכותית והממשקים שלהן כדי להחליף לחלוטין מקצועות מסוימים, כמו טלמרקטינג. בדיסציפלינת האדריכלות, כלים אלו כבר היום משרתים אדריכלים בשלבים שונים בתהליכי התכנון. רב הכלים הינם מבוססי עיבוד שפה טבעית. אולם, השפה כמדיום אדריכלי לא נבחנה באופן מספק כדי לגבש עמדה על טיבה ככלי תכנוני. הכלים שהגיעו הציפו את שאלת השפה כאמצעי תקשורת מרכזי של אדריכל מול מכונה, ועלינו כאדריכלים לנסח עמדה לגבי השפה ביחס לדיסציפלינה. מתוך הכרה שהשפה מהווה את תשתית הדיאלוג הפנימי, המוחצן והאבולוציוני עם המכונות; וכל אלו מבוססים על האלפבית הפונטי, עולה הצורך לבאר את השימוש השונה בשפה גם בין הדיאלוגים הללו.
על כן, הפרויקט שואף לבחון כיצד השפה יכולה לשמש ככלי תכנוני מחולל, ומה עשויה להיות תרומתה ומגבלותיה ביחס לדיסציפלינה האדריכלית? שהרי כיצד נוכל לבקר ולאפשר פיתוח של כלים מבוססי שפה בעתיד, אם אנחנו לא יודעים מהי מאפשרת או מגבילה כמדיום – מחשבתי; תקשורתי; כמתווך רעיונות למכונות?

כנקודת מוצא תכנונית-שפתית, נבחן את השימוש בשפה כמדיום מבעד לסט אסטרטגיות לשוניות שגיבשנו. בכדי למתוח את גבולותיו של המדיום השפתי, מקרה הבוחן המרחבי מתמקד בתרחיש קיצוני וספקולטיבי. התרחיש בוחן מה עשויה להיות השפעת הבינה המלאכותית על המרחב; בעידן בו האבטלה הטכנולוגית תהפוך רווחת? תרחיש כזה יצריך מאיתנו לבצע שימוש שונה בשפה בהכרח כדי לתאר עתיד שטרם התממש.
כרך II של אדריכלות דיאלקטית נחלק לשני חלקים: האחד עוסק בהתפתחות המונח עבודה מנקודת מבט אובייקטיבית, ובוחן כיצד השינויים הטכנולוגיים והתקדמות הבינה המלאכותית מעצבים מחדש את מושג העבודה והחינוך? החלק השני מתמקד בנרטיב אישי פואטי המתרחש בתרחיש עתידי. באמצעות חלוקה זו, הפרויקט בוחן את תפקיד האדריכל כמחבר וכמספר,- כנרטולוג, תוך שימוש בסוגי סיפורת שונים, מהציורי ביותר ועד התיאורי ביותר.
כל דרך הבעה וכל תמונה לשונית חושפות את זהות המחבר ואת הז'אנר בתהליך מקביל, ובוחנות כיצד עולמו הפנימי של היוצר, הנרטיב והסוגה משפיעים על המסר האדריכלי?
פואטיקה היא לא רק ביטוי יצירתי לשוני, אלא כלי המאפשר לחשוף עומקים סובייקטיביים בתהליך היצירה. "אדריכלות פואטית" מציב את היצירה האישית במרכז, ומתאר עתיד שבו הקוסטומיזציה והפרסונליזציה הופכות להיות הכוח המניע של התהליך האדריכלי. הפרויקט מנסה לשפוך אור על תהליכים מנטליים של הגיבור – היוצר, התלמיד, המחונך – הופך למרכז הנרטיב, והשפה הופכת לאמצעי לביטוי האישי והייחודי של כל פרט.
במסגרת ההתערבות המרחבית, כרך זה מציע מודל חינוכי לעידן החדש, שבו חינוך אינו רק תהליך הכנה לשוק העבודה, אלא דרך להארה ולהגשמה עצמית בהתבסס על אסטרטגיות לשוניות שונות, הנוגעות הן לניתוח האתר והן לתהליך היצירה עצמו. בניגוד למערכת החינוך הנוכחית, שמטרתה לספק כישורים טכניים כדי לייעל תהליכים יצרניים, עידן האוטומציה והבינה המלאכותית מזמין מערכת חינוך חדשה הממוקדת בהתפתחות אינטלקטואלית, רוחנית ורגשית על מנת לתרום באופן מהותי לחברה ולעולם, ובעיקר לעצמך – פנימה החוצה.