תחיית הכפר

הפרויקט מתמקד בשינויים שעברו מושבי העובדים בישראל ומדגיש את הצורך בעדכון התפיסות המרחביות שהמושבים נבנו על פיהן לנוכח גידול האוכלוסין והצורך בציפוף מרחבי הנובע ממנו. מושב העובדים, ששימש בעבר מרחב יצרני חקלאי וקהילתי, עבר תמורות כלכליות וחברתיות במרוצת השנים שבהן העיסוק בחקלאות ירד משמעותית בהיקפו. שינויים אלה חוללו גם תמורות בהרכב האוכלוסייה של המושבים. כיום המושב החקלאי מאופיין בנחלות רחבות ידיים שלרוב אינן משמשות לחקלאות. מכאן עולה צורך ממשי לחידוש המושב ולייעול ניהול שטחיו. הפרויקט מציע חזון מעודכן למושבי עובדים בישראל, על ידי יצירת סביבה בת-קיימא, המשלבת בין צורכי האוכלוסייה המודרנית לבין שמירה על המורשת החקלאית והקהילתית של המושבים.
בחרתי להתמקד במושבי עמק חפר ונתניה, תוך הצגת פתרונות היכולים להתממש גם במרחבים דומים ברחבי הארץ שבהם מתקיימים מושבי עובדים צמודי עיר וסמוכי עיר. במושב אביחיל, הצמוד לעיר נתניה, שטחי בור השייכים למושב חוצצים היום בין המושב לעיר. שטחים אלו יכולים להיות מנוצלים לחיבור המושב אל העיר דרך הקצאתם לפונקציות ציבוריות עירוניות עתירות שטח, כגון בתי ספר, גני ילדים ומבני ציבור נוספים. מהלך זה יסייע בהפחתת הלחץ על התשתיות העירוניות הקיימות וישפר את איכות החיים של תושבי המרחב המשותף לעיר ולמושב.
במושבים שאינם גובלים ישירות בשטח העירוני אני מציעה לעדכן ולחזק את זהותם החקלאית של המושבים על ידי אימוץ שיטות של חקלאות אנכית. חלק זה של הפרויקט מתמקד במושב בית הלוי כמקרה בוחן, בשל מיקומו במנותק מהעיר ופריסתו המרחבית כמושב חקלאי מסורתי. שימוש בחקלאות אנכית יאפשר ניצול הקרקע בצורה יעילה יותר על ידי צמיחה לגובה במקום לרוחב, ובכך יביא לצמצום טביעת הרגל המרחבית של השטחים החקלאיים והמושב עצמו. השטחים החקלאיים שיתפנו יועברו לרשות הציבור כאתרי טבע פתוח ושימור סביבתי. כך, באמצעות טכנולוגיות חדשות ואמצעים מתקדמים, ניתן ליצור מערכות חקלאיות בנות-קיימא, שיתרמו לא רק לכלכלה המקומית אלא גם לאיכות הסביבה ולאקלים.