בין הבית לבין השדות
בשנים האחרונות, מושבות רבות בישראל חוות תהליכי ציפוף מואצים, אשר מאיימים לפגוע ולשבש את אופיין הייחודי.
הגורמים המרכזיים האחראים על תהליכי הציפוף פועלים לרוב מתוך ראייה רחבה ואחידה המעמידה את טובת התכנון הארצי מעל לכול. גישה זו מובילה לתכנון כללי ואחיד, שאינו מבדל בין עיר למושבה, ואינו מתחשב דיו בהיסטוריה, באופי ובמרקם המקומיים. כתוצאה מכך, מושבות רבות נתפסות כערים רגילות, ומתוכננות לפי סטנדרטים עירוניים מנותקים מהמציאות המקומית הנוכחית. פער זה מעורר את השאלה האם ניתן לשמר את צביונן הכפרי של המושבות תוך כדי פיתוח, התחדשות וציפוף.
המאבק על עתיד המושבות הוא מאבק על זהות, תרבות ואורח חיים. באמצעות תכנון רגיש ומקומי, ניתן לאזן בין פיתוח הכרחי לבין שמירה על רוח המקום. אנו נדרשים להכיר באופיין הייחודי של המושבות, ולגבש עבורן מדיניות תכנונית שונה מהמודל העירוני האחיד. גישה תכנונית אחרת, רגישה, הדרגתית ומקומית עשויה לאפשר ציפוף מבלי למחוק את קווי האופי המרכזיים של המושבה, כל עוד ערכים מרחביים הנמצאים בבסיס קווי אופי אלה יישמרו.
דרך אחת להבין מה הם המרכיבים המרחביים החשובים ביותר לשמירת אופי המושבה הוא לבחון את השתקפותם של חיי המושבה ונופיה בספרות, בשירה ובפזמון. כך, לדוגמה, ניתוח של פזמונים העוסקים בנוף המושבה מדגישים את החיבור של בתי המושבה לשדות ולטבע, פתיחותם כלפי הנוף, ויצירת מרחבים ציבוריים מזמינים למשחק אשר מחזקים את התחושה הקהילתית. כפי שניתן לקרוא בשיריו של אהוד מנור על בנימינה, מושבות הן לא רק מקום פיזי אלא גם זיכרון, תחושת שייכות ואורח חיים.
בפרויקט שלי התמקמתי בבנימינה, המושבה שבה גדלתי, והצעתי מודל תכנוני חלופי, הפותח אפשרות להתרחבות מושכלת של המושבה לשכונות חדשות, מעבר לגבולות הבנויים שלה כיום. השכונות החדשות, שימוקמו בעומק העורף החקלאי של השטח הבנוי הנוכחי, יתוכננו תוך שמירה על הערכים הכפריים ויאפשרו מקומות למשחק ולבית חם לצד מערכת של גגות עם חקלאות פעילה, השומרת על החקלאות המקומית והקרבה לטבע.
התכנון מדמה טופוגרפיה טבעית, כאשר השכונה בנויה כך שאזורי המשחק ממוקמים בקומת הקרקע בין בנייני המגורים, חללים ציבוריים פתוחים פזורים לכל אורך השכונה, והתנועה הפנימית איטית ללא נוכחות רכבים פרטיים. התוצאה היא מרחב מזמין למשפחות, לילדים ולקהילה, המשמר את התחושה הכפרית של המושבה גם בתוך מרקם חדש וצפוף יחסית למושבה הקיימת.
