הזדקנות האוכלוסייה בעולם המודרני, מהווה את אחד מאתגריה הגדולים של המאה ה-21.

על רקע מגמה זו מתמaקדת עבודת דוקטורט זו בהתאמה בין אורח החיים והצרכים של אנשים במרחב חייהם  השלישי, לבין טיפולוגיות המגורים הקיימות עבורם בישראל.

המחקר שילב  ניתוח אדריכלי ומחקר אתנוגרפי של מרחב הטיפולוגיות הקיימות – החל ממוסדות סיעודיים בקצה אחד של הקשת, דרך בתי הדיור המוגן המציעים "סצנה נוצצת" של יוקרה, וכלה במגורים בבתים שאינם מותאמים בקצה השני של הקשת.

המחקר מעיד על קורלציה בין טיפולוגיות מגורים ובין מדדי איכות חיים  (ביטחון, טיפול, הגשמה עצמית) ותורם לגיבוש קריטריונים אדריכליים לעיצוב ותפעול מגורי מבוגרים, החסרים כיום בספרות המקצועית. קריטריונים אלה יש ביכולתם לסייע לתכנון עתידי מיטיב של מגורים הן בשגרה והן בחירום   (פגיעות למחלות, פחד, בידוד חברתי, דיכאון וכו'),גם עבור אוכלוסיות מבוגרות וגם עבור אוכלוסיות מוחלשות אחרות.