הבלוק הירושלמי

כיצד משפיעות זכויות קנייניות פרטיות על האפשרות לשלב מתחם היסטורי מנותק, הן מהמרקם העירוני הסובב אותו והן בתוכו עצמו, בתוך רקמה עירונית פעילה?
בין הרחובות המלך ג'ורג', מעלות, נרקיס, אוסישקין וקק"ל בירושלים שוכן בלוק ייחודי, אשר בניגוד לשכונות ההיסטוריות שמקיפות אותו – רחביה, נחלאות מרכז העיר ושערי חסד, אינו מתאפיין באחידות תכנונית. מקורותיו במנזר שהקים האב רטיסבון בשנת 1874, ובמכירה ובהחכרת הקרקעות ממנו ל־99 שנים אשר יצרו לאורך השנים חלקות גדולות וסגורות עם ייעודים מגוונות, מבנים לשימור, שסגורות מהמרקם העירוני הפתוח.
הפרויקט מבקש להציע התחדשות המשלבת בין שימור היסטורי לבין פתיחת המתחם לעיר, באמצעות שבילים חדשים, שכונות קטנות עם מרכזים ירוקים, ושדרה פעילה הכוללת מסחר, מגורים וחינוך ובכך להפוך מתחם סגור למחבר, מנותק לחי, ולשמר בו את הקסם הירושלמי לצד עירוניות עדכנית.