מים בשינוי | מבריכות דגים לחקלאות תיירותית ואקולוגית בחוף הכרמל

בריכות הדגים בישראל הוקמו החל מסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, כחלק מפיתוח כלכלי של ההתיישבות הציונית בארץ. בתקופה זו, נוף בריכות הדגים החליף את נוף הביצות, שיובשו ונוקזו לכדי תעלות מים. לצד ההצלחה ההנדסית, נהרסו שטחים נרחבים של בתי גידול מימיים, ולכך השפעות שליליות על הטבע הישראלי גם בימינו. תהליך זה הותיר את בריכות הדגים כחלופה מלאכותית בעלת תפקיד קריטי בשמירת מגוון המינים. אף על פי כן, לאורך עשרות שנים, ענף המדגה התעלם מתפקידו האקולוגי וזיהם את הטבע שסביבו, בנסיון למקסם את הרווח הכלכלי ממכירת דגי מאכל. כיום, בשל ירידת הרווחיות של ענף המדגה, מתעצבת בחינה מחודשת של שטחים אלו, המנסה להכריע בין צורכי חקלאות, שיקום טבע ופיתוח מגורים, ומאיימת על שרידותם של בריכות הדגים. לנוכח מצבם הרגיש של בתי הגידול המימיים בישראל, ומתוך עמדה הרואה אינטרס הדדי בין שמירת הטבע וחקלאות המים, הפרויקט שואף לבסס איזון מחודש בין ערכים אלו ולתרום לשימורם בטווח הארוך. בהסתמך על אסטרטגית "Ecosystem approach to aquaculture" של ה- FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם), הפרויקט מציע שילוב של מדגה מקיים, שיקום בתי גידול ותיירות טבע, המעצימים אחד את השני ומתחברים לפוטנציאל של ישראל כמוקד צפרות בינלאומי. הסבת חלק משטחי הבריכות, לפשטי הצפה, ביצות, אחו לח ומלחות, עשויה לסייע בשיקום בתי הגידול המימיים שסבלו מעשרות שנים של זיהום ותיעול. לצד זאת, ניהול המדגה בממשק שאינו מזהם ומתחשב בעונות השנה, יעצים את מופעי נדידת הציפורים, ויאפשר פיתוח מוקדי תיירות כלכליים. באופן זה, שואף הפרויקט להעלות את הכלכליות והערכיות האקולוגית של בריכות הדגים, לעודד מסחר ותעסוקה אזורית, ובו בעת לייצר ניצול שוויוני יותר של משאב המים.