לכוון נמוך

"שם במקום הכי נמוך בעולם, תראו איך הים הולך ונעלם" (מי הרג את ים המוות? / יענקל'ה רוטבליט)

ים המלח, מרחב מופלא ויוצא דופן, שהיה מועמד להיות אחד משבעת פלאי עולם הטבע, הוא היום מרחב הולך וחרב. סכירת 95% ממקורות מימיו ושאיבות מאסיביות של המפעלים בשני צדי הגבול, גורמים לירידת מפלס המים בכמטר בשנה ומביאים לתופעת בולענים, קריסת כבישים והרס תשתיות תיירות. בהסתכלות עולמית, הפגיעה במערכת האקולוגית של ים המלח משקפת את האתגרים הגלובליים של שינויי האקלים וניצול יתר של משאבי הטבע. גם מיקומו הגאוגרפי כקו גבול בין הגדה המערבית, ישראל וירדן יוצר מרחב בעל גאופוליטיקה מורכבת של תחרות על השליטה, השימוש והניצול של משאבים אלו. לאורך השנים הוצעו מספר תוכניות אב ומתאר, אך אלו היו חלקיות וסטטיות, התייחסו בעיקר לאיסורים ומגבלות, התעלמו מהשינויים התמידיים במרחב ולא לקחו בחשבון את התמונה הכוללת. סיום תקופת הזיכיון של מפעלי ים המלח בשנת 2030 מהווה הזדמנות לחשיבה מחודשת על עתיד האזור ופותח חלון הזדמנויות חד פעמי לשינוי.

הפרויקט "לכוון נמוך" מציע פיתוח מתודולוגיה שתאפשר בניית תכנית אב אדפטיבית ודינאמית, שמותאמת לשינויים המהירים המאפיינים את האזור, כאשר שנת 2030 הינה הזדמנות חד פעמית לפעולה. הפרויקט בא לבחון את הסוגיות המורכבות העולות מהשטח ומנסה להרחיב את נקודת המבט, תוך הסתכלות אגנית ושיתוף פעולה אזורי ליצירת מרחב ביוספרי סובב ים המלח. תפיסת המרחב כביוספרי תהווה קו מנחה בבניית התוכנית ותסייע ביצירת פוטנציאל להכרה ותמיכה בין לאומית בעתיד.