המחקר מתמקד בעמק המצלבה בירושלים כמקרה בוחן לחקר הקשר בין נוף לזהות, והאינטרפרטציה
המרחבית של נרטיבים ואידיאות . במרחב מובחן זה מנוסחת שוב ושוב העיר כמושג פיזי ומטפיזי ,
לאורך ציר זמן של קרוב למאה שנות שינוי של העיר- בדגש על שנות המדינה מ 1948 ועד אמצע
שנות ה ,70 בהן שינה המרחב את זהותו והפך למרכז הלאומי של עיר הבירה הישראלית.
המיקום הייחודי של עמק המצלבה, כמרחב "עתיק" בעיר "חדשה", מאפשר בחינה מעמיקה של " אי
הנחת " הישראלית, הנבנית מתוך המתח בין חלום למימושו , בין ירושלים של מעלה וירושלים של מטה
ובין קודש לחול.
על קו התפר בין חקר תרבות, מחקר היסטורי-ארכיונאי ומחקר אדריכלי ונופי – בוחנת העבודה את
אופני הניסוח של מרחב זה, והתגבשותם לכדי תמונת נוף איקונית ,המוכרת לנו כיום. הניסוח נבחן
ונחקר מתוך מקורות טקסטואליים ,אך גם מתוך אופני הייצוג הגרפיים לאורך השנים במפות ומסמכי
תכנון , בדגש על אדריכלות הנוף של צבי מילר ומשה בלום . זוהי קריאה מרובדת בנוף ועל נוף , בציר
זמן היסטורי , המאפשרת לחשוף את שכבותיו – אלו הנוכחות פיזית, ואלו הנסתרות מעין. המהלך
המחקרי עוקב אחר תהליכים נרטיביים , וההבנייה שלהם אל ומתוך המרחב הפיזי, מתוך נקודת המבט
הבוחנת את תפקידו של הנוף – ותפקידה של אדריכלות נוף – בבניה של זהות.
פרטים ליצירת קשר: רחל וינר | נייד 0506333145 | il.co.wisi@Rach