קו מאסף

עירוניות פרברית – האם ניתן לקיימה או שאלו דבר והיפוכו

בישראל נדמה כאילו קיימת רק עיר אחת בלבד, עיר שהמרכזיות שלה מושכת אליה אוכלוסייה, פעילות והשקעות שמגמדים את עוצמת הפעילות בכל עיר אחרת. עם זאת, עבור אוכלוסיות מסוימות חיים עירוניים אינם חייבים להיות במרכז ההתרחשות. מה טיבה של עירוניות בערים כאלה, המרוחקות מהמרכזים העירוניים הגדולים? כיצד נכון לתכנן עיר שמראש מבקשת להיות עיר פרברית?
ערד היא עיר שמראשיתה תוכננה כעיר מדברית מרוחקת, בעקבות החלטת ממשלה שנועדה ליישב את הנגב. העיר מהווה נקודת מפנה משמעותית בתחום התכנון העירוני במדינת ישראל. בתכנונה נעשו ניסיונות אדריכליים חדשניים ביחס למה שנעשה עד כה בארץ ושילבו בתוכם ידע בינלאומי שקיבל פרשנות מקומית. בשני העשורים הראשונים לקיומה נדמה היה שמדובר בסיפור הצלחה, אולם כיום, היא נחשבת לעיר חלשה ונטושה. הסיבות לכך הן בין היתר החלפת השלטון, שהובילה לשינוי אידאולוגיה והסתת מרכז הכובד מיישוב הגליל והנגב. גם השליטה על הרכב האוכלוסייה פחתה ובתחילת שנות התשעים עולים חדשים, בעיקר מברית המועצות כבר היו כרבע מתושבי העיר והגרעין המקורי החל להתפזר. סיבה נוספת היא היחלשות התעשייה באזור וסגירת מפעלים שהיו מקור פרנסה משמעותי לתושבי העיר.
תוכניות פיתוח עתידיות בסביבתה של ערד, במרחב הכולל את היישוב הבדואי כסייפה וכן את העיר החרדית העתידית כסיף וחמישה יישובים נוספים בעלי אופי כפרי, רק תחריף את חולשתה של ערד. לכן, כמעט מתבקש לרכז את הפיתוח העירוני בתוך העיר ערד ולמצוא בה מקום לאוכלוסיות היעד של התוכניות הקיימות: חרדים ובדואים. ניתן לעשות זאת תוך היצמדות לעקרונות המרחביים שהנחו את הקמתה של ערד, ובראשם רעיון העיר הלינארית.
העיר החדשה שאני מציעה תימתח כקו בין ערד לבין כסייפה עם אפשרות להמשיך לאורכו של אותו קו. את העיר חוצה שדרה מרכזית, שהיא פארק לינארי רציף שבתוכו ממוקמות מרבית הפונקציות הציבוריות העירוניות ומשני צדדיו שכונות המגורים. כל שכונה מיועדת לאוכלוסייה שונה, אך הצבתן זו לצד זו או זו מול זו ושיתוף השטחים הציבוריים ביניהן צפויה לשבור ולו באופן חלקי את ההפרדות החברתיות.
הפרויקט אינו מבקש לייצר סביבה אוטופית המנותקת מהמציאות, אלא להציג עירוניות חלופית המרוחקת מריכוזי האוכלוסייה הגדולים, חלופה שמרבים לזלזל בה או להתעלם ממנה כליל כמקיימת בתוכה איזושהי מידה של עירוניות. התכנון מנסה גם להתמודד עם הבעיות החברתיות והמרחביות שממנו סובלות היום האוכלוסיות המתגוררת בערד ובסביבתה, תוך רתימתן, באמצעות השילוב המרחבי ביניהן, להגדרת חלופה חדשה לעירוניות האינטנסיבית של המרכזים העירוניים.