על גדות נחל איילון
אחת לכעשר שנים, נחל איילון בגבולות תל אביב עולה על גדותיו, משבית מערכות תחבורה קריטיות ומהווה סכנה חמורה לחיי אדם ולרכוש. תחזיות שטפונות חריגים ומשבר האקלים המחריף מצביעים על תמונה עתידית עגומה, בה הצפות צפויות לפגוע בנתיבי איילון, מסילות הרכבת, תחנות רכבת ההגנה והשלום, ואף בשכונות דרום תל אביב.
נחל איילון מהווה דוגמה לתופעה רחבה שבה נחלים שבעבר שימשו מקום מועדף להתיישבות הפכו לצינורות תועלתניים בעקבות פעולות הנדסיות. שינויים אלו החלישו את הקשר הפיזי בין הנחל לעיר, הגבירו את הסיכון להצפות והגבילו את היתרונות החברתיים והאקולוגיים של הנחל.
נחל איילון, הזורם לאורך תל אביב, משקף באופן חד את הסיפור העירוני ואת הפערים ההולכים וגדלים בין שכונות צפון העיר לבין השכונות הדרומיות. בצפון, מתוכננות תכניות לקירוי הנחל, אלו עתידות לייצר קרקעות חדשות ולמשוך משקיעים ויזמים. בעוד שבדרום העיר, שכונות סובלות מהזנחה מתמשכת, ובחוסר טיפול בהצפות ובעיות ניקוז שרבות מהן קשורות לנחל איילון.
שכונת התקווה, אחת מאותן שכונות מוזנחות בדרום תל אביב, סובלת אחת לכמה שנים מהצפות שמתרחשות בעקבות עליית נחל איילון על גדותיו, זאת לצד קשיים חברתיים וכלכליים.
בפרויקט הגמר שלי אני מציעה לשקם את נחל איילון ובכך לייצר מנוף להחייאה כלכלית וחברתית של שכונת התקווה תוך החזרת הצדק חברתי, סביבתי לתל אביב.
בשלב הראשון, אני מציעה לאתגר את החשיבה הקיימת בנוגע לעתידו של הכביש המהיר, נתיבי איילון, ולהעבירו מתחת לקרקע, מה שיאפשר שיקום נרחב לנחל. בשלב השני, אני מציעה לייצר רשת מרחבית חדשה הכוללת דיאלוג בין שכונת התקווה לבין תוואי נחל איילון, תוך התחשבות בפשט ההצפה הטבעי של הנחל, פיתוח של מרחבים קהילתיים וירוקים עבור תושבי השכונה ותוספת של יחידות דיור הכוללות דיור ציבורי נגיש. הרשת החדשה תכלול בינוי שיתאפיין בטיפולוגיה מרחבית, קהילתית ואקולוגית, שמייצרת ממשקים שונים עם הנחל בדגש על פיתוח מרחב ציבורי משוכלל.
שיקום נחל ברקמה עירונית מוחלשת יכול להוות הזדמנות לעיצוב תהליכים עירוניים משמעותיים בהיבטים אקולוגיים, חברתיים וכלכליים.
