עראבה בין זהות ושלום

העבודה מתייחסת לתופעת האלימות במגזר הערבי ושואלת כיצד אדריכלות יכולה ליצור מרחב מוגן? בעבודה אני מאפיינת את האלימות בחברה הערבית בישראל, ומתייחסת להיבטים החברתיים והמרחביים שלה, ומנסה למצא פתרון חברתי מרחבי לבעיה הזו דרך ניתוח עמוק לתופעה ולאזורים שמתבטאת בהם התופעה הזו.
אלימות במגזר הערבי במדינת ישראל מתייחסת לצורות שונות של סכסוכים, פשע או אי שקט המתרחשים בתוך קהילות הערבית במדינת ישראל. אלימות זו יכולה להתבטא בצורות שונות, לרבות עימותים בין-קהילתיים, אלימות של חמולות, פעילויות הקשורות לכנופיות וארגוני פשע, אלימות במשפחה ועוד.
העיר עראבה, אחת מהערים הערביות בעלי מספר גבוה של מקרי רצח ואלימות נבחרה כמקרה בוחן. עיר עראבה היא עיר הנמצאת במחוז צפון האזור בעל האחוז הגדול של מקרה הרצח במגזר הערבי בשנה שעברה והמצב הסוציואקונומי של העיר הוא נמוך. ומניתוח שנעשה על העיר יצא שמרכז העיר של עראבה הוא האזור הכי מסוכן בעיר, דרך מרכז העיר עובר רחוב ראשי שחוצה את העיר ממשיך ומחבר אותה לערים השכנות. האזור של מרכז העיר הוא אזור שהתפתח בעשרה השנים האחרונות והפך להיות מרכז העיר, כך שעד סוף שנות ה 80 המרחב הזה היה ברכה גדולה ואזור חקלאות, ומרכז העיר היה נמצא באזור שונה שנקרא היום העיר העתיקה.
ההתפתחות המהירה שחלה על הרחוב הראשי בעשרה השנים האחרונות, הווה תכנון אקראי לעיר. כך שרוחבו של הרחוב הראשי התרחב כל הזמן עד שהגיע לרוב של כ25מטרים, ומצב זה יצר ציר תנועה מסוכן בעיר ברוחב באורך ובזרימה גדולים מאוד, ובנוסף המרחב החדש שהתפתח באזור הצפוני לרחוב מתאפיין במערכת תנועה לא זורמת ואקראית, ומערכת מבנים בודדים עם חצר פרטית , ומצב זה יצר חוסר קשרים בין השכנים.
כמטרה למצוא פתרון לבעיית האלימות במרחב עלה הצורך להבין איך אנשים חיו בשלום בעבר. ולכן נעשה ניתוח לעיר העתיקה שהתאפיינה במרחב שנבנה על רשת תנועה שמורכבת מסמטאות צרות זורמות ומקשרות, המבנים במרחב הזה נבנו סביב חצרות משותפות המייצרים יחסים בין השכנים.
הניתוח של מרכז העיר היום וגרעין העיר העתיקה ביחד הווה דרך לפתרון של בעיית הפשע והאלימות במרחב של הרחוב הראשי, וזה על ידי השתלת רעיונותיה של העיר העתיקה, בתוך מרחב במרכז החדש של העיר, שכולל השוק, בית הספר הגדול המסגד הגדול חלק מהרחוב הראשי וכולל גם אזורים רבים של פשע וסכנה.