ב־26 בינואר התקיים מפגש הסיכום של "יזמות ואימפקט בקהילה" – קורס בינתחומי ייחודי המשלב יזמות, מנהיגות ומעורבות עם קהילות במטרה לקדם שינויים חברתיים בני-קיימא. את הקורס מוביל המרכז למעורבות גלובלית בטכניון.
"בתקופה זו של אי ודאות וחרדה, אוכלוסיות בהדרה נפגעות יותר," אמרה פרופ' רותי מרגלית, מנהלת שותפה במרכז. "אנחנו במרכז פועלים מתוך אמונה במעורבות, בעשיית טוב ובהובלת שינוי לאורם של שבעה-עשר היעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם. בקורס 'יזמות ואימפקט בקהילה' אנו מאפשרים לסטודנטים לצמוח כמנהיגים, לשפר כישורים מקצועיים ולקחת חלק בתהליך מעורבות אותנטי עם הקהילה. ניהול קורס כזה בזמן קורונה, תוך התמודדות עם אתגרים מורכבים מצריך השקעה מרובה, התמדה, הקשבה ועבודה של סטודנטים, סגל, חברי קהילות ופעילים, עמותות ורשויות, ואנו מודים לכולם על ההתגייסות ועל שיתוף הפעולה."
במהלך הקורס פעלו הסטודנטים בארבע קבוצות:
הקבוצה שעבדה עם קהילת אנשים עם מוגבלויות, נחשפה בעזרת עמותת אלוין לקשיים הרבים והאתגרים הניצבים בפניהם – סטיגמה, קושי בהשתייכות, קושי בתפקוד משפחתי ומחסור במידע חיוני. בן פינקלשטיין, צעיר עם שיתוק מוחין שקיים קשר הדוק עם הקבוצה, אמר שהקשיים הם בעיקר חברתיים. "אני לומד להיות מאמן ריצה, מתכונן למרתון שלי ומפתח אפליקציות בשעות הפנאי, אבל העניין החברתי מורכב במיוחד לאנשים כמוני והמעורבות של הסטודנטים חשובה."
לאחר דיונים עם אנשים בקהילה, הורים וארגוני שטח, התמקדו הסטודנטים בפיתוח חומרים אינטרנטים שיסייעו לקהילה. פיתוח חומרים לאתר של עמותת אלוין, בהשתתפות מומחים מניסיון (אנשים עם מוגבלויות ומשפחותיהם) יחד עם סטודנטים יוסיף מידע חיוני לקהילה וימשיך את תהליך ההכרות של סטודנטים עם התחום. הסטודנטית שירי שיפמן אמרה כי הפרויקט בקורס לא רק חשף אותה לאנשים עם מוגבלויות ולסיפורים האישיים, אלא גם לימד אותה ואת הסטודנטים. "קיבלנו כלים המסייעים לנו לעבוד בקבוצה באופן יעיל, לגייס משאבים כלכליים ואנושיים וככלל להתנסות ביזמות חברתית."
שכונת נווה פז: בשכונה מעורבים כבר מספר שנים סטודנטים מהטכניון במסגרת "מהנדסים ללא גבולות" טכניון. השכונה החיפאית סובלת מבעיות רבות הנובעות מעוני והדרה ובהן מחסור במסגרות לנוער, חוסר ביטחון ברחובות, תחזוקה לקויה של מערכת הביוב, פילוג בין הקהילות השונות בשכונה ובעיות במעבר בין מקומות שונים בשכונה. פרופ' מרק טסלניק, מנהל שותף במרכז למעורבות גלובלית, ציין כי "קשה להאמין שנווה פז נמצאת במרחק 600 מטר משער הטכניון – אבל היא עולם אחר לגמרי. 478 המדרגות בשכונה מקשות על התושבים להגיע ממקום למקום, אין שם אפילו מגרש ספורט אחד וכדי להגיע לסופרמרקט או לסביבת הטכניון צריך לקחת שלושה אוטובוסים. המעורבות שלנו בשכונה חשובה כדי להאיר את הקשיים ולנסות לגייס תמיכה להתמודדות איתם."
חברי הקבוצה סיפרו כי קיימו מפגשים עם התושבים, עם הפעילים, עם קרין רבינוביץ', עובדת הקהילתית הוותיקה שעובדת בשכונה, עם דסה נגוסה, מנהל מחלקת נוער בחברה למתנ"סים ועם נציגות של בית לנערות, בית מגל, הפועל בשכונה. התהליך מכוון כרגע לתכנון מסדרון נגישות בשכונה ומרחב שיספק מענה לבני נוער: התכנסות, שייכות, פעילות ספורטיבית וקירוב בין קהילות קבוצות גיל שונות.
קבוצת אזרחים ותיקים: חיפה היא העיר השנייה בישראל מבחינת אחוז הקשישים החיים בה. קבוצת הסטודנטים, שהתמקדה בשכונת קריית אליעזר, למדה על הבעיות השונות של השכונה: למרות הנגישות המצוינת של תחבורה פרטית וציבורית, והקרבה לים, תושבי השכונה סובלים מתחזוקה ירודה של תשתיות ומבידול בין האוכלוסיות השונות. האזרחים הוותיקים כמו במקומות רבים בעולם, חשים בדידות וחוסר משמעות. יחד עם התושבים ובשיתוף פעולה עם מחלקת הרווחה מועדון הזית (מיל״ב) ומרחב היזמות 60+, ניסחה הקבוצה כמה הצעות ליצירת מרחב משותף לפעילויות שיכול לכלול מתחם מתקני ספורט המתאימים, מוזיאון, גינה קהילתית ופעילות רב־דורית עם בתי הספר בשכונה.
קבוצת חסרי המעמד בחיפה: בחיפה חיים כמה אלפי חסרי מעמד מקבוצות שונות. הקבוצה הכירה את אוכלוסיות חסרי המעמד והתמקדה במבקשי המקלט. כמו חסרי מעמד אחרים, אוכלוסייה זו מתמודדת עם אתגרים רבים ומורכבים כגון: הדרה, עוני, רמת אבטלה גבוהה (מעל 50% לפני משבר הקורונה וכיום – עד 80%), מצוקת דיור, חוסר במסגרות חינוך לגיל הרך וחוסר נגישות לשירותי בריאות. הקבוצה החלה תהליך ממושך של הכירות וחשיבה עם הקהילה ועם אירגוני שטח, בעיקר ארגון "אלף", כדי לפתח מענים לאתגרים שעלו מחברי קהילה.
את הקורס מוביל המרכז למעורבות גלובלית בטכניון עם שלושה חברי סגל מפקולטות שונות – פרופ' מרק טלסניק מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ' חבר (אורח) רותי מרגלית מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט (מנהלים שותפים של המרכז) ואדר' ד"ר דן פרייס מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים ועם ליאור ספקטור (סטודנטית בפקולטה לרפואה ורכזת אשכול מעורבות קהילה-אקדמיה ברפואה) ואביב ליבוביץ וד"ר אביטל להב מהמרכז למעורבות גלובלית בטכניון. הקורס נערך במימון משותף של קרן אדמונד דה רוטשילד והות"ת (קורס משלב עשייה דרך החממה החברתית בטכניון) ומפעל הפיס.
פרופ׳ עמי אהרונהיים, סגן דיקן להוראה בפקולטה לרפואה, ציין את חשיבות התכנית ופרופ' משה פליגלמן, עד לאחרונה סגן דיקן לחינוך רפואי, אמר: "צפיתי בהשתאות בפיתוח אפיק חדש בחינוך רפואי – מעורבות בקהילה. אפיק זה הפך לאפיק מרכזי בהכשרת רופאים בעולם ועלינו לאמץ זאת גם כאן בישראל. לשמחתי, האוניברסיטאות השכילו להבין שרופאים, ובעלי מקצוע בכלל, חייבים לגלות אמפטיה ולהיות מסוגלים לראות את הקהילה. המעורבות והנתינה עושים אותנו גדולים יותר." חייריה עלו חמרה, מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית, התנדבות ותעסוקה, שירותים חברתיים וקהילה בעיריית חיפה, בירכה על שיתוף הפעולה המתמשך עם הטכניון וציינה בהערכה כי הסטודנטים המשיכו בפעילות בקהילה גם בזמן הסגרים.
הפעילות האמורה תימשך בסמסטר ב', שבו יפותחו הפרויקטים ותיבנה תשתית בת קיימא לעבודה בשנים הבאות.