אנו נפרדים היום מפרופ’ נעמי כרמון. מתכננת ערים וסוציולוגית, מורה וחוקרת, קולגה וחברה.
נעמי הייתה פרופסור אמריטה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ושימשה לאורך השנים בתפקידי מפתח שעיצבו דורות של מתכננים והשפיעו על השיח התכנוני בישראל. היא עמדה בראש המסלול לתכנון ערים ואזורים, ניהלה את המרכז לחקר העיר והאזור, כיהנה כסגנית דיקן למחקר וללימודי מוסמכים, והחזיקה בקתדרה הטכניונית לתכנון ערים ואזורים. במקביל פעלה בזירה החברתית הרחבה כנשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, וזכתה להכרה ציבורית ומקצועית, בין היתר עם קבלת תואר “יקירת התכנון” של איגוד המתכננים בישראל בשנת 2016.
מפעל חייה האקדמי היה מן העשירים והמשפיעים שנראו בישראל. נעמי הפיקה למעלה מ־200 פרסומים אקדמיים, שיצרו תשתית ידע רחבה ושיטתית לתכנון עירוני בישראל ומחוצה לה. נעמי הנחתה יותר מ־60 תלמידות ותלמידים לתארי מגיסטר ודוקטור, שרבים מהם ממשיכים כיום לשאת תפקידי מפתח באקדמיה, בעולם התכנון ובשירות הציבורי. ההשפעה של נעמי חצתה גבולות, כאשר היא שימשה כפרופסור אורחת ב-UCLA, MIT, אוניברסיטת בריטיש קולומביה ואוניברסיטת אוקלנד. בנוסף נעמי הרצתה וקיימה שיתופי פעולה אקדמיים בכל קצוות תבל.
נעמי הייתה חלוצה. היא הייתה הראשונה שהכניסה את הסוציולוגיה אל לב השיח התכנוני בישראל, והתעקשה להזכיר, גם כשלא היה נוח, כי שיקולים כלכליים אינם יכולים לעמוד לבדם. לשיטתה איכות חיים, חוסן קהילתי, הוגנות וצדק חברתי הם אבני יסוד של עיר טובה. בהתאם, מחקריה בהתחדשות עירונית, במדיניות דיור ובשיקום שכונות לא הסתפקו בניתוח תיאורטי; הם הציעו חלופות, מודלים ודרכי פעולה, הנשענים על הקשבה עמוקה לתושבים ולמורכבות חייהם.
תכנון עם ועבור א.נשים וקבוצות מוחלשות, הון חברתי פיתוח קהילתי וחוסן עירוני, עמדו בלב עבודתה המחקרית והיישומית. מחקריה הדגישו שוב ושוב את נקודת המבט של התושבים ואת הצורך בתכנון שמחזק את האוכלוסייה והתושבים, ולא רק “מייצר ערך” כלכלי. היא הייתה שותפה לתהליכי תכנון מרכזיים בישראל, מפרויקט שיקום השכונות, דרך תוכנית ישראל 2020 וכלה בתהליכי התחדשות עירונית, והביאה אל שולחן מקבלי ההחלטות קול חד, מקצועי ובלתי מתפשר, במיוחד אל מול מהלכים דרסטיים כדוגמת פינוי־בינוי שאינם רגישים לצרכי התושבים. במקביל פתחה בישראל תחום חדש של קיימות יישומית: תכנון עירוני רגיש למים, ובהמשך חיברה אותו לפתרונות מבוססי טבע.
כמורה ומנחה, נעמי השפיעה אולי יותר מכל. היא חינכה דורות של סטודנטיות וסטודנטים לחשיבה ביקורתית, לאומץ אינטלקטואלי וליושרה מקצועית. תלמידיה נושאים עמם את השילוב הנדיר בין קפדנות מדעית לבין רגישות אנושית, ובין ראייה מערכתית לבין אחריות אישית.
גם בשנותיה כפרופסור אמריטה לא האטה. היא המשיכה להוביל מחקרים עדכניים על חוסן עירוני, מיגון וחיזוק מבני מגורים בפריפריה, וההשפעות החברתיות של התחדשות עירונית. בנוסף, בשנים אלה נעמי שימשה כנציבה המרכזת למניעת הטרדות מיניות ולקידום תרבות ארגונית מכבדת בטכניון.
נעמי הותירה אחריה מורשת כפולה: גוף ידע פורץ דרך, ודרך חיים מקצועית. דרך שבה מחקר הוא אחריות ציבורית, הוראה היא בניית דור, ותכנון עירוני פועל עם ולמען א.נשים. נעמי הייתה הרבה יותר מחוקרת דגולה ומתכננת ערים מובילה; היא הייתה מצפן ערכי ומקצועי לדורות של מתכננים, חוקרים ואנשי ציבור. בעשייתה האקדמית והציבורית שילבה בעקביות מצוינות אינטלקטואלית עם מחויבות עמוקה לאדם, לקהילה ולצדק חברתי. היא לימדה אותנו שתכנון איננו רק שרטוט של מרחבים, אלא אחריות מוסרית לעתידם של א.נשים. בעיקר של אלה שקולם אינו תמיד נשמע.
דמותה, מחשבתה ואומץ ליבה ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. יהי זכרה ברוך, ומעשיה, מצפן לעתיד.
ההלוויה תתקיים מחר, 30.12.25, בשעה 14:00 בבית העלמין שדה יהושע, שער ברוש, חיפה.
יושבים שבעה בבית המשפחה ברח' גבעת דאונס 8 בחיפה [שלישי-חמישי וראשון בשעות 10:00-14:00 ו- 16:00-19:00. ביום שישי בשעות 10:00-14:00 ובמוצ"ש 17:30-20:30]