נעם אטיאס, סטודנטית במסלול עיצוב תעשייתי, זכתה בפרס מאמר מצטיין כלל טכניוני

נעם אטיאס, סטודנטית במסלול עיצוב תעשייתי, זכתה בפרס מאמר מצטיין כלל טכניוני

המאמר של נעם עוסק בשילוב בין ביוטכנולוגיה ועיצוב תעשייתי. מטרת המחקר היא פיתוח חומרים מבוססי תפטיר פטרייה כחלופה מקיימת לחומרים תעשייתיים סינתטיים. במהלך המחקר המתואר במאמר פיתחנו חומר ננו-ביולוגי טבעי ומתכלה, שניתן לעבד בשיטות תעשייתיות קיימות לקבלת יריעות דקות, חזקות ועמידות במים. החומר התקבל כתוצאה מגידול של פטרייה במצע נוזלי יחד עם סיבי צלולוז (תאית) בגודל ננומטרי. במהלך אפיון החומר בתום הגידול הבנו שסיבי הננוצלולוז נטמעו בדופן התא של הפטרייה,
כך שהתקבל חומר מרוכב עם תכונות היברידיות, כשסיבי הננוצלולוז תורמים לחוזק והפטרייה תורמת לעמידות במים.

לחומר פוטנציאל להשתלב במערכות ייצור תעשייתי קיימות, לפיתוח מגוון מוצרים כמו אריזות מזון, כלי אוכל חד פעמיים או מוצרי הגיינה, שכיום מיוצרים מחומרים ותהליכים הפוגעים בבריאות האדם והסביבה.
השיטה והחומר שפיתחנו חדשים למדע ואנו צופים שהמחקר יניח תשתית מתודולוגית למחקרים נוספים השואפים לשלב עיצוב וביוטכנולוגיה, במטרה לפתח תעשיה מתקדמת, מכלילה ומקיימת.

מספר המתחרים על המענק היה גבוה. ניתנו בסך הכל ארבעה מענקים בטכניון, אחד לכל תחום מהתחומים הבאים: הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים והרפואה וכל שאר התחומים (כגון חינוך, מדעי ההתנהגות, ארכיטקטורה, תכנון ערים, כלכלה וכו').

המאמר התפרסם בכתב העת Advanced Sustainable Systems ותמונה מתוך המחקר נבחרה להופיע על עמוד השער. בתמונה רואים מבט על החומר ההיברידי במיקרוסקופ אור מקטב. סיבי ננוצלולוז מופיעים בכחול וצהוב והתפטיר שקוף או ורדרד בשל האור המקטב. שיטה זו מאפשרת להבחין בין הפטרייה לצלולוז, אך נראים בה רק סיבים מיקרוסקופיים. לכן, בהמשך השתמשנו במגוון שיטות איפיון מתקדמות כדי להבין את הרכב החומר ברמת הננו ולפענח את השפעת המבנה הננומטרי על תכונות חומר כמו חוזק, צפיפות, מעבר גזים ועמידות במים.

את המחקר מלווים המנחים פרופ' עזרי טרזי, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי, ופרופ' יעקב יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. המחקר נערך בשיתוף עם דר' טיפאני אביטבול ממעבדות RISE בשבדיה, ובסיוע תשתיות המעבדה של פרופ' בועז פוקרוי מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון.

למאמר לחצו כאן