הלא-מובנה בידע ובפרטיקה אדריכלית: עדות אדריכלית במזרח ירושלים - יהוטל שפירא

יהוטל שפירא

המחקר מתרכז בשאלה: איך יכולה העדות האדריכלית להבין ולפרש את האספקט הלא מובנה באדריכלות? כרקע למחקר משמש הדיון ההולך ומתפתח בסביבות בנויות המיוצרות בתהליכים מקבילים של בניה והרס. סביבות אלו מושפעות משונות תרבותית, מעמדית ולאומית ומיוצרות על ידי גורמים מקצועיים ובלתי מקצועיים, של בעלי ושל חסרי אזרחות ומעמד. העדות משמשת כמסגרת תיאורטית לדון בסביבות בנויות אלו, על שום כוחה להנכיח את מה שנמצא מחוץ לסיפור הרשמי בכלל זה את הדרכים השונות בהן בניה פיזית וחברתית מתהווה.

 

המחקר בוחן את השתנות הסביבה הבנויה, היחס האישי והחוויה של אנשים בהקשר אליה והמשמעויות שהיא מבטאת, באמצעות שילוב מתודולוגיות מחקר איכותניות וכמותניות. מקרה הבוחן מתמקד במאפיינים האדריכליים של ההתיישבות היהודית האמונית בירושלים המזרחית ובעיר העתיקה לאחר 1967 הכוללים בניה חדשה והתערבות במרקם קיים. מפעל בניה זה מעורר בעת ובעונה אחת תמיכה והתנגדות, שכן היוזמות הכלולות בו משנות את פני העיר ומקדמות תפישות המשפיעות על החברה הישראלית, ביניהן יהוד וביסוס שליטה ישראלית-יהודית בירושלים המזרחית.

 

מנחה: רחל קלוש