האם מאפיינים נופיים יכולים לייצג מגוון מיני צומח כמדד לערכיות אקולוגית? מקרה בוחן בפארק רמת הנדיב - זוהר צפון

זוהר צפון

השטחים הפתוחים במדינת ישראל הולכים ומצטמצמים ואלו שנותרו חשופים ללחצי פיתוח הולכים וגוברים. להחלטות תכנוניות יש השלכה ישירה על עתיד שטחים אלו והיכולת שלהם להמשיך ולתמוך במגוון הביולוגי הקיים בהם.

כיום, איסוף מידע לביצוע הערכה אקולוגית והערכה חזותית של איזור התכנון הוא חלק בלתי נפרד מכל תהליך תכנוני משמעותי בשטחים הפתוחים. הערכת השטח מבוצעת כאשר יש הפרדה ברורה בין הערכה אקולוגית של השטח, לבין הערכה חזותית נופית שלו. הערכה אקולוגית, המתבססת על איסוף מידע וניתוחו ,תלויה בגורמים רבים וביניהם לוח הזמנים לביצוע ההערכה, תקציב, כוח האדם והמטרה לשמה מבוצעת ההערכה.על פי רוב כלי זה דורש לוחות זמנים ארוכים, שילוב של אנשי מקצוע מתחומים שונים ותקציב גדול. לעומת זאת ההערכה החזותית של השטח המתבצעת בדרך כלל ע"י אדריכלי נוף מאפשרת קבלת תוצאות בזמן קצר הרבה יותר.

המחקר המוצע יבדוק האם ניתן להשתמש בכלים נופיים כדי למדוד ערכיות אקולוגית יחסית. המחקר יערך בפארק רמת הנדיב ובמסגרתו תתבצע השוואה בין ערכיות אקולוגית של תא שטח כפי שהיא באה לידי ביטוי באמצעות מגוון מיני צומח לבין מרכיבים חזותיים של הנוף בתא השטח הנבדק. כלי זה יאפשר לאדריכלי הנוף לדעת האם להערכות הנופיות המבוצעות על ידם יש גם משמעות אקולוגית או שהן נשארות הערכות חזותיות בלבד, סובייקטיביות במידה מסוימת ומצומצמות לפרקים הנופיים. המחקר יאשר או יפריך את ההנחה כי ניתן לקבל מידע אקולוגי ראשוני ע"י תאור נופי של השטח ויאפשר השגת מידע שיש לו השלכות על תהליכי תכנון באופן מהיר.

 

 

מנחים : פרופ' דניאל אורנשטיין  ופרופ"ח יוחאי כרמל