תכנון עמדת עבודה – ייעודית המותאמת לצרכיו של הרופא המרדים- הדס איצקוביץ

הדס איצקוביץ

הצוות הרפואי בחדר הניתוח המודרני משתמש בציוד אלקטרוני חדיש, בטכנולוגיות מתקדמות ובתצוגות חדישות, המעבירות את המידע באופן ויזואלי וקולי למשתמשים. במרכז פרויקט תיזה זה עומד עיצובה של עמדת הציוד והתרופות המשמשת את הרופא המרדים בחדר הניתוח. עמדת הציוד והתרופות של הרופא המרדים פועלת על עקרון של מיקום אחסנה למרכיבים להם נזקק הרופא המרדים במהלך עבודתו, ומשמשת כמשטח עבודה ולעיתים גם כמשטח כתיבה בעת הצורך. העמדה מיועדת לעבודה בחדר הניתוח ועליה להתאים לכל דרישות הסביבה והמשתמשים ולענות על כל התקנים והנהלים המחמירים החלים על ציוד לחדר הניתוח.

עיצוב ארגונומי של עמדת העבודה ייעודית עבור רופאים מרדימים בחדרי ניתוח בבתי חולים הוא נושא בעל חשיבות משמעותית, בעיקר לשם מניעת טעויות רפואיות. עיצוב יעיל בהתחשבות בתחומי ניידות מתאימה של צוות, גמישות בנגישות לציוד ואחסון של תרופות, תישמר על בריאות הגוף של אנשי צוות, ובאופן כללי תשפר את הנהלים השגרתיות בחדר הניתוח.

החשיבות של נוחות השימוש בעמדה המסייעת לרופא המרדים במהלך עבודתו היא גבוהה, קיים צורך בארגון נגיש וממוקם בצורה ידידותית וארגונומית. ארגון יעיל של העמדה הוא הכרח נוכח עומסי העבודה בהם נתון המרדים. במחקר זה נידונים שביעות רצונו של הרופא המרדים מעיצובה הצורני והתפעולי של העמדה.

 

יש חשיבות גבוהה למיקום המכשור והציוד הרפואי על עומס המרדים. העבודה הנוכחית תנתח את יעילותה של העמדה הקיימת כיום, תוך התייחסות למערכת בה היא מופעלת, דהיינו חדרי הניתוח או יחידות טיפול נמרץ ויחידות מיוחדות המצויות הרחק מחדר הניתוח. על פי הממצאים יוצעו שיפורים ופתרונות חלופיים ברמת הקונספט להגברת הנוחות בתחומים כגון: שימוש פיזיקאלי, ויזואלי, אודיטורי וטקטאלי של העמדה.

התיזה הנוכחית יזמה ניתוח של האתגרים והקשיים שעמדו מול צוות ההרדמה בחדרי הניתוח, על ידי התבוננות פסיבית חדרי ניתוח פעילים בשלושה בתי חולים שונים בארץ, ובאיסוף עדויות מצולמות. כמו כן, מידע נוסף נרכש לשם השלמת מידע על ידי ראיונות מול חברי הצוות הרפואי בחדרי הניתוח, ובעקבות תשובות משאלונים שחולקו חמישים בקרב מרדימים.

הניתוח של הנתונים שנאספו הצביע על חוסר סטנדרטיזציה התואם לדרישות של תהליכים מודרניים, בפרט לגבי שטח כולל, אחסון של כלים ותרופות, וגישה נוחות לאותם פריטים במהלך ביצוע הליך ההרדמה.

 

בעקבות התצפיות, הצעתי קווים מנחים לתכנון מרחב פעולה בעתיד, בהתחשב בחלל, התאורה, היגיינה, הניידות, קרבתו של מרדים אל העמדה ואל המטופל, ואת הגמישות ההתאמה של מספר משתמשים במשמרותיהם השונות. הצעתי גם פתרונות קונספט לסטנדרטיזציה של האחסון באמצעות מודל ידני או אוטומטי. פירטתי כמה אלמנטים עיצוביים חדשים כדי לשפר את הפרודוקטיביות ואת נוחות השימוש בעמדת הציוד ותרופות ההרדמה. הביצוע האחרון של הקו המנחה התקיים בשלושה בתי חולים, איכות עבודת הרופא המרדים ושביעות רצונו מהעמדה למטרת שיפורה של העמדה ושיפור שביעותו של הרופא המרדים למטרת מניעת תקלות שימוש בעמדה, נבחנה היעילות עבודת הצוות הרפואי הממונה על סידור וארגון מלאי הציוד והתרופות במטרה לשדרגה, ולתת מענה להנהלת בית החולים להעלות את יכולת להעריך את פרודוקטיביות השימוש בעמדה על ידי צוות ההרדמה וכן גם לעקוב בדורה מדידה ומדויקת אחר מלאי התרופות והציוד באופן אובייקטיבי. המחקר הדגיש את הגישה ההוליסטית של העיצוב, שיפור כלל עמדת הציוד והתרופות העבודה.

מטרות העבודה הן:

א. לחקור את עיצוב עמדת העבודה המשמשת כיום את הרופא המרדים בעת עבודתו השגרתית. העבודה תנתח את תפקיד המערכת "מרדים, צוות וחדר ניתוח" על מנת ללמוד ולמפות את מוקדי הבעיות העיקריות הקיימות בעמדה. נבדקו האפשרויות להכנסת ציוד בעל דרישות מסביבתו אל חדר הניתוח, לנתח את מרכיביה של העמדה הקיימת בארץ ולאתר את הבעיות העיקריות בשימוש בה. דגש נוסף ניתן לחקירת האילוצים שמעלות דרישות המשתמש והמצוקה המרחבית בחדר הניתוח.

ב. לנסח ולהציג מערכת הנחיות לפתרונות חלופיים, לעיצוב צורתה ופעולתה המרחבית של העמדה החדשה תוך שאיפה להדגיש את יתרונותיה. בעקבות המחקר ניתן יהיה לתכנן את העמדה ברמת הקונספט על מנת להפחית משמעותית של הנטל המנטאלי והפיזי על הרופא המרדים ושאר משתמשי העמדה. מערכת ההמלצות לעיצוב צורתה ופעולותיה של העמדה החדשה תתוכנן תוך שאיפה להדגיש את יתרונותיה.

המאפיינים הטכניים של העיצוב נוסחו כתוצאה מעיבוד כלל הדרישות. דרישות אלו עלו מהסביבה – כגון דרישה מהמשתמשים השונים לשמור על סטריליות סביב המנותח, הדרישה שהמכשיר לא יפריע לפעולות הצוות הניתוחי, ומתקנים ונהלים החלים על ציוד המיועד לחדרי ניתוח כדי לא לגרום נזק למנותח.

ממצאי העבודה יוכלו לשמש בסיס להחלטות תכנוניות שיתקבלו בכל הנוגע לעיצוב העמדה העתידית של הרופא המרדים, תוך הבנה של הצרכים הארגונומיים והרצון לשפר את מהלך העבודה של הרופא המרדים וצוותו. הממצאים יוכלו גם לשמש בסיס למחקר יישומי המשכי כאשר התוצאות יהיו רלוונטיות למצבים נקודתיים קריטיים בסביבות של עומס עבודה גבוה וצורך בעבודת צוות מתוזמנת ומתואמת.

מסקנות המחקר הן שהפתרון החלופי יביא להקטנה משמעותית של כמות טעויות האנוש בשימוש בתרופות ובציוד בעמדת הרופא המרדים קיים בשני מישורים: ראשית עבור המשתמשים המשניים במערכת - צד התחזוקה של מלאי הציוד והתרופות הנעשה על ידי האחיות, עוזרי המרדימים וכוח העזר, הפיכת מערכת החלפת המלאי ליותר "אוטומטית" מדייקת, ספירה כמותית ומוסתרת מעיני המרדים. שנית עבור המשתמש העיקרי והראשי – הרופא המרדים. מוצע לשדרג את המערכת ליותר אינטואיטיבית, פשוטה, פחות עמוסה ויזואלית ומנטאלית. היתרונות העיקריים הינם יעילות ובטיחות בעבודה, מעבר למלאי מדוד שעליו אפשר להתבסס בהזמנות מלאי עתידי, ובמחקר מדעי מדויק. הקונספט החדש מאפשר נהלי עבודה לפי תנאי סטנדרטיזציה מחמירים המחייבים המספקים כמויות ומיקומים מדויקים. יתרון נוסף הינו חסכון כלכלי לתקופה ממושכת. החיסרון העיקרי של המרת העמדה הקיימת לעמדה המוצעת הינה עלויות גבוהות לרכישה של העמדות בזמן קצר.

 

 

בהנחיית: פרופ' ישעיהו (שי) כץ  - מנהל מחלקת הרדמה בית חולים רמב"ם חיפה, מהפקולטה לרפואה, טכניון

ופרופ' יאיר ליפשיץ מהפקולטה לתעשייה והמרכז לבטיחות בעבודה והנדסת אנוש, טכניון