מודל וקונספציה: אדריכלות ליברלית בישראל לאחר 1973 - דן הנדל

דן הנדל

המחקר עוסק באדריכלות ישראלית בשנות השבעים והשמונים, עם התמקדות בסביבות תעשייתיות של המגזר הפרטי. לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוביל צירוף הנסיבות של ההשפעה האמריקנית הגוברת באיזור והספקנות העמוקה כלפי מנגנוני המדינה בחברה הישראלית לאימוץ ופיתוח של מודלים כלכליים וחברתיים חדשים, אשר קיבלו ביטוי בעבודתם של מספר אדריכלים מרכזיים. העבודה מתמקדת במודל תפן של התעשיין סטף ורטהיימר כמקרה מבחן מרכזי אשר חושף את היחסים המורכבים בין השקעה מסיבית בתעשייה לרעיונות חברתיים, בין נסיונות אדריכליים ואידיאולוגיה ליברלית ובין הון פרטי ומנגנוני המדינה. מיקומם של הפרויקטים הראשונים בגליל מהווה הזדמנות לבחון אותם גם בהקשרים הלאומיים טריטוריאליים המעצבים את פני המדינה באותם השנים.

 

שאלת המחקר המרכזית עוסקת באפשרות של הגדרת התקופה המדוברת דרך פרמטרים אדריכליים. האם אפשר לדבר על הפרוייקטים בהם מתרכזת העבודה כשונים פרוגרמטית, אסתטית וחומרית מאדריכלות ישראלית בתקופות אחרות? האם אפשר להבינם ביחס לתהליכים העוברים על החברה הישראלית ברגע בו קבוצות שונות מנסות להגדיר נרטיבים מתחרים לפרויקט הציוני? האם ניתן לזהות בנסיונות אלו, תוצאה של ריכוז מאמץ והון פרטיים, הצעה לאדריכלות גנרית השונה במהותה מהצעות מודרניסטיות שליוו את העשורים הראשונים של המדינה?


לינק לפוסטר המחקר

 

מנחה: ד"ר אלונה נצן-שיפטן