בין חיי היומיום לשימור מירקם בעיר מעורבת: שכונת עג'מי ביפו כמקרה מבחן - דליה נחמן-פרחי

דליה נחמן-פרחי

האתגר של שימור מירקם עירוני, מקבל משנה תוקף בסביבות רב תרבותיות וקונפליקטואליות, למודות עקירה והרס. בהקשר המורכב של גלות ופליטות, מתחדדת התהייה, מה הם הערכים לשימור ארוך טווח ומקיים, ועולות דילמות המקפלות סוגיות רחבות של פיתוח עירוני, צדק מרחבי, ניידות,  זכרון, שייכות וזהות, אל תחום השימור. ביקורת עכשווית על שימור, המגוייס להלאמה ומיתוג וגורר הזנחה של קהילות מקומיות, לרבות קהילות מיעוט, מביאה לפתחו של מתכנן השימור מחוייבות אזרחית ואתית, מחוייבות המקבלת ביטוי בבחירה במחקר מעורב  (engaged research).  

 

מטרת המחקר לבחון שימור חיוני וחי, שימור בש' קטנה[1], הבא להרחיב את מינעד ערכי השימור. המחקר מתמקד בחשיפה וניתוח של תהליכי שימור בסביבה קונפליקטואלית, בוחן את תוצריהם, מגבלותיהם ותפישתם, אל מול סיפורי המקום, כפי שמסופרים על ידי תושביו, או אלו האילמים, הגלומים בתצורות בנויות, בפרקטיקות ובשימושים הבלתי פורמאליים. מתודולוגית, המחקר קושר בין כלים אנתרופולוגיים וכלים של תכנון פיזי, כדי לייצר פרשנות שימורית לקטגוריות של תאוריית היומיום. הגישה האינטגרטיבית המוצעת לשימור, מתבטאת בתהליך מחקרי המלקט ומחבר את הוורבלי, הטקסטואלי והויזואלי.

 

המחקר מתמקד בשכונת עג'מי  ביפו ובקהילתה, כמקרה בוחן של שכונה מעורבת בה ניתוקים מרחביים, אופי בלתי פורמאלי, מצבי שוליים, וערב רב של מצבי פיתוח והריסה. עג'מי ייחודית גם בכך שהיא מוגדרת כמכלול ל"שימור מירקמי", הגדרה המגלמת פוטנציאל הכלה של ריבוי משמעויות וערכים, ואף ניסוח מורשת תרבותית כחלק מתכנון השימור.

 

לינק לפוסטר המחקר

 

מנחה: פרופ"ח רחל קלוש

 

 


 

[1] שימור בש' קטנה= conservation with a lower-case c’, מושג המתבסס על הניסוח של אפטון של אדריכלות בא' קטנה, architecture with a lower-case a (Upton,2003), שמייצג את השולי, את מה שמחוץ למעגל ההגמוני. (אחת מהפרשנויות המרחביות לתאוריית היומיום)