הכללת תרחישי שינוי תכסית ושימושי קרקע בתכנון שמירת שטחים מוגנים ופתוחים - דיויד טרופין

דיויד טרופין

מטרה עיקרית בתכנון בר-קיימא היא זיהוי אזורים חשובים לשמירת טבע ותכנון רשתות שטחים פתוחים מוגנים בהן המגוון הביולוגי מיוצג ומוגן היטב. בעשור האחרון חלה התפתחות משמעותית בתחום של 'תכנון מערכתי של שמירת טבע' (Systematic Conservation Planning) שעיקרו תכנון שיטתי של אזורים מוגנים בראייה כלל-מערכתית.

 

פער מרכזי בתחום זה נובע מאופיים הדינמי של תהליכים מרחביים ומאי הוודאות לגבי העתיד. למרות ההכרה בגורמים אלה, מרבית הגישות הקיימות מבססות תכנון של אזורים מוגנים על תפוצת העבר או תפוצה קיימת של המגוון הביולוגי ומעטות יחסית משלבות רכיבים דינמיים ותרחישים אפשריים בתהליך התכנון וזיהוי אזורי עדיפות לשימור.

 

מטרת המחקר שלי היא לפתח ולבחון גישה לבחירת שטחים לשימור שתשפר את רמת ההגנה על המגוון הביולוגי לאורך זמן, ע"י הכללת תהליכים דינמיים וניתוחי אי וודאות בתהליך התכנון.

 

מקרה המבחן עוסק בחבל הים-תיכוני בישראל. מיני המטרה במחקר הם כ-90 מיני עופות המקננים בו. המחקר מתבסס על עיבוד של מפות תפוצה של המינים ושכבות ממ"ג (GIS) ממקורות שונים המשמשות למיפוי מפורט של בתי הגידול של כל מין. את התאמתו של כל מין לבתי הגידול השונים קבעתי ע"י התייעצות עם צפרים מומחים.

 

במחקר אני מתמקד בשני תהליכים: 1) בנייה על חשבון שטחים פתוחים (השפעה ישירה של האדם על שטחים טבעיים וחקלאיים), ו- 2) סוקצסיה ושריפות בטיפוסי צומח ים-תיכוני – חורש, גריגה ובתה (השפעה של תהליכים אקולוגיים על בתי הגידול הטבעיים). אני תרחישים אפשריים המבוססים איכותנית וכמותית על סקירת ספרות מקיפה והתייעצות עם מומחים.

 

עבור הרחבת שטחים בנויים על חשבון שטחים פתוחים, התרחישים נבדלים בהיקף הבנייה ובפיזורה המרחבי. התרחישים הנבחנים הם: 1) המשך המגמות מהעשור האחרון, 2) פיתוח נרחב ופחות מבוקר ביחס למגמות שנצפו, ו-3) פיתוח מבוקר ומוכוון מדיניות. עבור סוקצסיה ושריפות, התרחישים הנבחנים הם המשך מגמות העבר כפי שתוארו במחקרים שונים שנערכו על צומח ים-תיכוני בישראל ותרחיש שבו שינויי אקלים ישפיעו שלילית על התבססות ותמותת מינים מעוצים, וכן יגדילו את הסבירות לאירועי השריפות.

 

באמצעות מודל קיים של סימולציה מרחבית (DINAMICA-EGO) אני מפתח מפות עתידיות של איזור המחקר, המתארות את בתי הגידול של מיני המטרה עבור כל תרחיש על פני טווח זמן של עשרות שנים. מפות אלה, בשילוב מידע אודות העדפת בתי הגידול, משמשות למיפוי התפוצה האפשרית של כל מין על פני זמן תחת כל תרחיש. מידע זה בתורו משמש כקלט לתוכנות ייעודיות לזיהוי אזורי עדיפות לשימור מגוון ביולוגי כגון Zonation ו-Marxan.

 

שאלת המחקר העיקרית היא איזו גישה לבחירת שטחים מוגנים, תספק את ההגנה המרבית לבתי הגידול של העופות המקננים נוכח אי וודאות של מספר תרחישים אפשריים של שינוי עתידי בבתי הגידול שלהם? בנוסף המחקר יענה על השאלות הבאות:

  • באיזו מידה מוגנים בתי הגידול של העופות המקננים על ידי השטחים המוגנים המוכרזים כיום?
  • איזו הגנה מקנים השטחים המוגנים המוכרזים כיום לבתי הגידול של העופות המקננים תחת תרחישים עתידיים?
  • מהי תרומתם הפוטנציאלית של שטחים חקלאיים כבתי גידול למיני העופות המקננים וכחלק מרשת האזורים השמורים, ומהם השטחים החקלאיים החשובים ביותר כמשלימים לשטחים טבעיים, על פי המצב הקיים ותחת תוכניות ותרחישים עתידיים?

 

נכון להיום כמות המחקרים המשלבים התייחסות מפורשת לתהליכים (בפרט תהליכי שינוי תכסית קרקע וסוקצסיה בצומח הים תיכוני) בתכנון שטחים מוגנים ופתוחים קטן יחסית. חדשנותו של המחקר היא בהכללתם הישירה של תהליכים אלו בתהליך התכנון וכן בניסיון להתמודד עם אי הוודאות העתידית בנוגע למגמותיהם. המחקר צפוי לתרום לקידום כללי של תחום התכנון של שטחים מוגנים ופתוחים על ידי פיתוח גישה שמגדילה את החוסן (Robustness) והגמישות של תהליך התכנון ובכך מגבירה את הרלוונטיות של התכנון לעתיד ותורמת לשימור המגוון הביולוגי במרחב ובזמן. בנוסף, תוצרי המחקר יוכלו לשמש את גופי התכנון המוסדיים (כגון מנהל התכנון במשרד הפנים, הרשות לתכנון במשרד החקלאות ורשות הטבע והגנים) ומתכננים כהמלצות למדיניות, פיתוח תוכניות עתידיות וככלי לניהול שטחים פתוחים שמקדמים שמירת מגוון ביולוגי.

 

מנחה: שם המנחה