מורפולוגיות מעונפות: העיר והאלמוג  - בניה בואר

בניה בואר

מטרופולינים ברחבי העולם מצטופפים והולכים בשל מגמת העיור. צפיפות זו מביאה גם להצטופפות פיסית של המבנים ובנייה רבה יותר לגובה. צורת בנייה זו טומנת בחובה יתרונות רבים אך גם חסרונות. אחת הבעיות היא אוורור לא מספק של העיר. המחסור באוורור מחזק מגוון בעיות בניהן: זיהום אוויר ואיי-חום עירוניים.

 

התמודדות עם אתגרים אלו יכולות להעשות במגוון מישורים: 1. מחקר על תופעה, ניבוי השינויים לאורך זמן, מציאת דרכים להשפיע על הגורמים לתופעה, שינוי תכנוני של גורמים אלו. 2. למידה מערים אחרות שהתמודדו בהצלחה עם אתגרים שונים. 3. לימוד ממערכות אחרות הקיימות בטבע ומתמודדות עם אתגרים דומים.

 

ישנם מערכות רבות מהן ניתן ללמוד, מחקר זה מתמקד במערכת אחת כזו: אלמוגים מעונפים. האלמוגים המעונפים מתמודדים עם בעיית הזרימה במשך מליוני שנים. האבולוציה "ניפתה" את הנסיונות הכושלים ושימרה את הטובים מביניהם. יצירת זרימה אופטימלית, במונחים אלמוגיים, בין הענפים מאפשר לאלמוג אספקה סדירה של חמצן ומזון וסילוק פסולת. בכדי ליצור מערכת כזו האלמוג מתאים את המורפולוגיה שלו לתנאי הסביבה הספציפיים בהם הוא נמצא. במחקר זה נערכה השוואה בין המורפולוגיה של עיר, מנהטן, לזו של שני זני אלמוגים מתוך מטרה לנסות ולזהות איך משפיעה המורפולוגיה של האלמוג על פרמטרים הקשורים בחישובי זרימה. דיגום האלמוגים נעשה באמצעות סריקה במכשיר C.T. והנתונים שנתקבלו נותחו בכדי לקבל מהם מידע מורפולוגי מגוון.

 

השוואת המורפולוגיה של מנהטן לזו של האלמוגים העלתה מספר הבדלים מורפולוגים אך גם נקודות דמיון. נקודות הדמיון חזקו את ההנחה כי יש מקום לערוך השוואות כאלו בכדי למצוא כיוון מחשבה חדשים בתכנון המרחב העירוני. ההבדלים הצביעו על נקודות בהן יתכן וניתן יהיה להפיע על זרימת האוויר בעיר לרווחת תושביה.

 

מנחה: פרופ"ח גדי קפלוטו