אוטופיות עירוניות בשירות המפעל הציוני - אלי מסלובסקי

אלי מסלובסקי

עיצוב עירוני בתקופת היישוב ובראשית שנות המדינה כביטוי לאידיאולוגיה ולמאבק על מימוש השליטה במרחב בין המוסדות הציוניים

 

יחסה האמביוולנטי של האידיאולוגיה הציונית כלפי התיישבות העירונית, יצרו בארץ ישראל של ראשית שנות ה-20, כר פורה לניסוים אדריכליים בתכנון עירוני אוטופי. הדיון בנושא אופי ההתיישבות בארץ ישראל החל עוד בראשית התנועה הציונית, בהצגת גישתם המדינית של אישים כמו הרצל ונורדאו אל מול גישתם המעשית של פינסקר, אוסישקין ואחרים. מאוחר יותר המשיכו המחלוקות בין גישתו של ווייצמן לזו של בן-גוריון. כפועל יוצא מכך, עסקו אדריכלים, כגון קאופמן וקליין, שמוצאם קשר אותם אל מוצאה של גישת הציונות המדינית, ביצירת העיר היהודית החדשה. העיר היהודית החדשה, נתפסה כעיר של קדמה ושל איכות חיים, העומדת בסתירה לערי אירופה הצפופות והתעשייתיות מהן הגיעו המתכננים והעולים בשלהי תקפות היישוב היהודי בארץ-שראל. תכניותיהם היו בעיניהם מעין ניסוי ביצירה עירונית של "יש מאין": ערים במקום שלא היה דבר לפניהן ועירוניות אוטופית על סמך תיאוריות.

 

עשייה תכנונית זו לא עמדה בפני עצמה, אלא הייתה שלובה בארגונים שמימנו את ההתיישבות היהודית ושאיגדו את היישוב היהודי בארץ-ישראל. ראשיתם בחברת יק"א (פיק"א משנת 1924), המשרד הארצישראלי, הסוכנות היהודית (על זרועותיה המבצעות), ולבסוף בהסתדרות העובדים הכללית. ארגונים אלו היו מונעים, לא אחת, מאינטרסים שונים ואף סותרים. התנגשויות פוליטיות בין הארגונים באו לידי ביטוי גם באמצעות השליטה הפיזית במרחב והכתבת כיווני ההתפתחות של התשתית הבנויה.

 

אחת התוצאות המעניינות של התנגשויות פוליטיות אלו בין הגופים הציוניים התרחשה עם הקמת מדינת ישראל, כאשר מוסדות המדינה שזה עתה הוקמה, מבוססי התשתית שהונחה על ידי הציונות המעשית ובראשה בן-גוריון, החליפו את מוסדות הסוכנות היהודית השזורים בערכי הציונות המדינית, שעד אז שלטו ביד רמה בהכוונת ההתיישבות. מוסדות המדינה היו לאדוני קרקעות המדינה ואילו הסוכנות נותרה במיעוט. מהלך זה, של שליטה פיזית בקרקע, הוביל למהלך תכנוני שעיקרו היה לממש את השליטה במרחב באמצעות פיזור האוכלוסייה וה"עיר החדשה". כך באופן קיצוני שונה הכיוון התכנוני שהיה נהוג עד אז בקרב הישוב היהודי והוחלף בתכנון אלטרנטיבי, שהוצע על ידי המדינה שזה עתה הוקמה, כפי שזה מוצג ב'תכנית שרון'.

 

השלכותיו של שינוי קיצוני זה וקנה המידה בו הוא יושם השאירו את חותמם עד ימינו. לפיכך, מחקר על אודות הקשר בין תפישת העירונית לבין הגופים התכנוניים, נועד לשפר את הבנת ההיסטוריה והתיאוריה העומדת מאחורי התפתחותן של רבות מערי מדינת ישראל, והבנת הקשרים ההדוקים בין הכוחות הפוליטיים הפועלים במרחב לבין עיצובו של המרחב העירוני בו אנו חיים.

 

מנחים: פרופ' שמאי אסיף וד"ר הדס שדר