יצוא ידע אדריכלי ותכנוני מישראל לארגנטינה 1963 - 1970  - אוריאל קון

אוריאל קון

המחקר עוסק בייצוא ידע אדריכלי ותכנוני מישראל לאמריקה הלטינית, כחלק מהמאמץ של מדינת ישראל לשפר את מעמדה בעולם, באמצעות הידוק היחסים הבילטרלים שלה וניסיונה להתקבל כשחקנית מרכזית בעולם הפיתוח. הוא בוחן את התרומה המקצועית למנגנוני יצוא הידע ולתוצאותיו, על רקע הפרדיגמות הפוליטיות והמקצועיות בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה.

 

המחקר מתמקד במקרה בוחן ייצוגי – פרויקט לאס פירקיטס, בפרובינצית קטמרקה, בצפון מערב ארגנטינה. התכנון כלל חבל התיישבות חדש של חמש מושבות חקלאיות ושני מרכזים אזוריים. פיתוח התשתיות ומדרג הקשרים בין המושבות, המרכז האזורי והעיר הסמוכה, סן פרננדו דל ואז'ה דה קטמרקה, היו אמורים לספק את כל השירותים הדרושים ליצירת מערך החיים בחבל. חקירת הפרויקט נשענת על בחינה רטרוספקטיבית של ייצוא צורות תכנוניות ישראליות; צורות שמקורן בעיבוד ידע תכנוני שבחלקו יובא בעצמו ממדינות מפותחות אחרות. בנוסף נבחנת ה"מתודולוגיה" של היצוא הישראלי שכללה גישה פדגוגית וצורת עבודה מיוחדת בצוותים, שעניינה את אנשי המקצוע הארגנטינאים לא פחות מתכנון היישובים עצמם.

 

החקירה מעלה מספר סוגיות הקשורות בתכנון פיזי בישראל וישומו בפרויקטים בינלאומיים. היא מאפשרת לבחון את הפעילות המיוחדת של המנגנון הישראלי הממסדי של יצוא הידע (מש"ב( והאופן שבו הוא פעל בכמה מישורים: התפישה התכנונית, נוהלי העבודה, התיאום הרב-מערכתי עם ארגונים שונים, כגון משרד החקלאות, משרד האנרגיה, משרד, הכלכלה הרשויות המקומיות והגופים המקצועיים. מדובר במנגנון שהחל את דרכו בצורה מאולתרת, אך במשך שנות הפעילות באמל"ט התמסד ופעל בצורה מסודרת.

 

יצוא ידע אדריכלי-תכנוני מישראל לאמריקה הלטינית כמעט ולא נחקר ונדרש איתור מקורות מידע ומעקב אחר הפרקים ההיסטורים המסבירים את התופעה. חומר ראשוני נשען על מחקר ארכיוני בישראל, בעיקר בגנזך המדינה, אך גם בארכיונים פרטיים. החומר שנאסף במסגרת זו כלל דוחות תכנון ויעוץ שהוגשו על ידי מש"ב לארגונים המזמינים, סיכומי ישיבות, חומר מכנסים מקצועיים, תכתובת ותזכירים. בנוסף נערכו ראיונות עם אנשי מפתח, בארגנטינה ובישראל ונחקר חומר ביוגרפי ואוטוביוגרפי של אנשים שהיו מעורבים בפרויקטים.

 

מנחה: פרופ"ח רחל קלוש