השינוי הפיסי של מבני חינוך כביטוי למגמות ההסתגרות וההתגוננות הסמליות והממשיות של החברה הישראלית: אדריכלות וחרדה - אהוד בלפרמן

אהוד בלפרמן

תופעת החרדה הפכה לא מכבר לתופעה חברתית, תרבותית המאפיינת את העולם המערבי בכלל ואת החברה בישראל על אורחות חייה בפרט. במסגרת תחום המחקר נמצאו עדויות למגמות הסתגרות והתגוננות סימליות וממשיות של בתי ספר וגני ילדים בישראל. הנחת העבודה היא, שההסתגרות וההתגוננות הם ביטויים להלכי רוח בחברה ובתרבות הישראלית. המחקר בוחר להתמקד בבתי ספר כמושא למחקר מטעמים הבאים:

  

> בבתי ספר אנו מפקידים את ילדינו, יקירנו, הדבר החשוב לנו ביותר.

> בתי ספר מהווים בבואה של קהילה.

> בבתי ספר מתחנך דור העתיד, הנהגת המדינה העתידית.

> בתי ספר מהווים מפגש של אידיאות חינוכיות, אידיאות חברתיות, אידיאות תכנוניות ואסתטיות.

 

מטרת המחקר היא להביא לידי הכרה של התופעה ולחשוף את השלכותיה. כמחקר איכותני הוא משלב מספר אמצעי חקירה הפונים לכמה תחומי המחקר: אדריכלות, סוציולוגיה וחינוך.

 

חלקי המחקר העיקריים הם:

  • מחקר תיאורטי אשר סוקר ובוחן את תופעת החרדה כתופעה חברתית, תרבותית ומנסה לעמוד על הקשר בין החרדה לגישות חינוך ומגמות תכנון אדריכלי.
  • סקירה היסטורית המתארת את התפתחות בתי הספר בהתאמה לגישות החינוך בישראל
  • מחקר פעולה אשר שואף להביא להכרת התופעה בקרב הקהילה ויחד איתה לפעול ל"פריצת החומות" בתנאים הקיימים.

לינק לפוסטר המחקר.

 

 

מנחה: פרופ' איריס ערבות